אוצר
Hebrew
| Root |
|---|
| א־צ־ר (ʾ-ṣ-r) |
Noun
אוֹצָר • (otsár) m (plural indefinite אוֹצָרוֹת, plural construct אוֹצְרוֹת־)
- A treasure (collection of valuables).
- 1 Kings 14:26, with translation of the King James Version:
- וַיִּקַּח אֶת־אֹצְרוֹת בֵּית־יהוה וְאֶת־אוֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֶת־הַכֹּל לָקָח
- vayiqqáẖ et-otsərót bēt-YHVH vəet-otsərót bēt hammélech vəet-hakkól laqáẖ
- And he took away the treasures of the house of the LORD, and the treasures of the king's house; he even took away all
- Synonym: מטמון
- 1 Kings 14:26, with translation of the King James Version:
- A treasury (the collection of a state's funds).
- מִשְׂרַד הָאוֹצָר קִדֵּם אֶת הָרֵפוֹרְמָה בְּשׁוּק הַהוֹן.
- Misrád ha-otsár qidém et ha-refórma b-shuq ha-hón.
- The Office of the Treasury promoted the reform in the capital market.
- (archaic) A treasury (building or the like for the storage of valuables).
- 2 Chronicles 32:27, with translation of the King James Version:
- וַיְהִי לִיחִזְקִיָּהוּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד הַרְבֵּה מְאֹד וְאֹצָרוֹת עָשָׂה־לוֹ לְכֶסֶף וּלְזָהָב
- vayhí liẖizqiyáhu 'ósher vəchavód harbé məód vəotsarót asa-ló ləchésef uləzaháv
- And Hezekiah had exceeding much riches and honor: and he provided him treasuries for silver, and for gold
- a. 500 C.E., Babylonian Talmud, Pesachim 8a:
- וְאוֹצְרוֹת יַיִן וְאוֹצְרוֹת שֶׁמֶן — אֵין צְרִיכִין בְּדִיקָה.
- və-otsərót yáyin və-otsərót shémen, ēn tsərichín bədiqa.
- and wine cellars and oil storehouses do not require a search.
- 2 Chronicles 32:27, with translation of the King James Version:
- (by extension) A large quantity.
Declension
Declension of אוֹצָר
| Number | Isolated forms | With possessive pronouns | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| State | Form | Person | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||||
| singular | indefinite | אוֹצָר | first | אוֹצָרִי | אוֹצָרֵנוּ | ||
| definite | הָאוֹצָר | second | אוֹצָרְךָ | אוֹצָרֵךְ | אוֹצַרְכֶם | אוֹצַרְכֶן | |
| construct | אוֹצַר־ | third | אוֹצָרוֹ | אוֹצָרָהּ | אוֹצָרָם | אוֹצָרָן | |
| plural | indefinite | אוֹצָרוֹת | first | אוצרותיי / אוֹצְרוֹתַי | אוֹצְרוֹתֵינוּ | ||
| definite | הָאוֹצָרוֹת | second | אוֹצְרוֹתֶיךָ | אוצרותייך / אוֹצְרוֹתַיִךְ | אוֹצְרוֹתֵיכֶם | אוֹצְרוֹתֵיכֶן | |
| construct | אוֹצְרוֹת־ | third | אוֹצְרוֹתָיו | אוֹצְרוֹתֶיהָ | אוֹצְרוֹתָם | אוֹצְרוֹתָן | |
Derived terms
- (collection of valuables): אוצר בלום, אוצר טבע
Further reading
אוצר on the Hebrew Wikipedia.Wikipedia he
Noun
אוֹצֵר • (otsér) m (plural indefinite אוֹצְרִים, feminine counterpart אוֹצֶרֶת)
- A curator (someone who manages a collection, as in a museum).
- הָאוֹצֵר אַחְרַאי עַל הַמַּצָּגִים בַּמּוּזֵאוֹן.
- Ha-otser aḥráy 'al ha-matsagím ba-muzeón.
- The curator is responsible for the exhibits in the museum.
Yiddish
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.