אור

See also: אור־‎

Hebrew

Etymology 1
Root
א־ו־ר‎ (ʾ-w-r)

Pronunciation

Noun

אוֹר • ('ór) m (plural indefinite אוֹרוֹת‎, singular construct אוֹר־)

  1. light, visible light: electromagnetic radiation of a frequency perceptible to the eye
  2. (more generally) light: electromagnetic radiation (of any frequency)
  3. light, light source
    • Folk, שרה לוי־תנאי (Sara Levi-Tanai), באנו חושך לגרש (“We came to banish darkness”).
      ‏בָּאנוּ חֹשֶׁךְ לְגָרֵשׁ. / בְּיָדֵינוּ אוֹר וָאֵשׁ.‎‎
      bánu ẖóshech l'garésh. / b'yadḗnu ór vaésh.
      We came to banish darkness. / In our hands there's light and fire.
  4. fire
  5. light, understanding
    ‏הוא ראה את האור.‎‎ ― hu raá et haór. ― He saw the light.
Derived terms
References

Verb

אוֹר • ('ór) (pa'al construction)

  1. to shine, be illuminated
Conjugation
Conjugation of אוֹר (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first אורתי / אֹרְתִּי‎אורנו / אֹרְנוּ‎
second אורת / אֹרְתָּ‎אורת / אֹרְתְּ‎אורתם / אָרְתֶּם‎1אורתן / אָרְתֶּן‎1
third אוֹראוֹרָה‎אוֹרוּ‎
present אוֹראוֹרָה‎אוֹרִים‎אוֹרוֹת‎
future first אֵאוֹר‎נֵאוֹר‎
second תֵּאוֹר‎תֵּאוֹרִי‎תֵּאוֹרוּ‎תאורנה / תֵּאֹרְנָה‎2
third יֵאוֹר‎תֵּאוֹר‎יֵאוֹרוּ‎תאורנה / תֵּאֹרְנָה‎2
imperative אוֹראוֹרִי‎אוֹרוּ‎אורנה / אֹרְנָה‎2
notes
  1. Pronounced אורתם / אֹרְתֶּם‎ and אורתן / אֹרְתֶּן‎ in informal Modern Hebrew.
  2. Rare in Modern Hebrew.

or

Conjugation of אוֹר (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first אורתי / אֹרְתִּי‎אורנו / אֹרְנוּ‎
second אורת / אֹרְתָּ‎אורת / אֹרְתְּ‎אורתם / אָרְתֶּם‎1אורתן / אָרְתֶּן‎1
third אוֹראוֹרָה‎אוֹרוּ‎
present אוֹראוֹרָה‎אוֹרִים‎אוֹרוֹת‎
future first אָאוֹר‎נָאוֹר‎
second תָּאוֹר‎תָּאוֹרִי‎תָּאוֹרוּ‎תאורנה / תָּאֹרְנָה‎2
third יָאוֹר‎תָּאוֹר‎יָאוֹרוּ‎תאורנה / תָּאֹרְנָה‎2
imperative אוֹראוֹרִי‎אוֹרוּ‎אורנה / אֹרְנָה‎2
notes
  1. Pronounced אורתם / אֹרְתֶּם‎ and אורתן / אֹרְתֶּן‎ in informal Modern Hebrew.
  2. Rare in Modern Hebrew.

Etymology 2

From Sumerian 𒋀𒀕𒆠 (urim₂ki /Urim/, “Ur”).

Pronunciation

Proper noun

אוּר • ('ur) m

  1. Ur (an ancient city-state in Sumer)
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.