אלם

אִלֵּם • (ilém) m (feminine counterpart אלמת‎)

1. A mute (person unable to speak).
   • Exodus 4:11, with Young's Literal Translation:

     מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם אוֹ מִי יָשׂוּם אִלֵּם אוֹ חֵרֵשׁ אוֹ פִקֵּחַ אוֹ עִוֵּר

     Who appointed a mouth for man? or who appointeth the dumb, or deaf, or open, or blind?

   • Isaiah 35:6, with translation of the King James Version:

     אָז יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ וְתָרֹן לְשׁוֹן אִלֵּם‎

     áz y'dalég kaayál piséach v'tarón l'shón ilém

     Then shall the lame man leap as an hart, and the tongue of the dumb sing

אִלֵּם • (ilém) (pi'el construction)

1. (transitive) (He/it) bundled, bound.
   • Genesis 37:7, with translation of the American Standard Version:

     וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה

     v'hiné anáchnu m'al'mím alumím b'tóch hasadé

     for, behold, we were binding sheaves in the field

אֻלָם • (ulám) m (singular construct אֻלָם־)

1. defective spelling of אוּלָם‎.
   • Ezekiel 40:9, with translation of the King James Version:

     וַיָּמָד אֶת אֻלָם הַשַּׁעַר שְׁמֹנֶה אַמּוֹת

     vayámed ét ulám hasháar sh'moné amót

     Then measured he the porch of the gate, eight cubits

אלם • (transliteration needed)

1. This term needs a translation to English. Please help out and add a translation, then remove the text {{rfdef}}.
   • a. 1180, Maimonides, משנה תורה,‎ מלווה ולווה chapter 25:

     היה הלוה אלם ואין ב״ד יכולין להוציא מידו