בודד

Hebrew
Root
ב־ד־ד‎

Adjective

בּוֹדֵד • (bodéd) (feminine בּוֹדְדָה‎, masculine plural בּוֹדְדִים‎, feminine plural בּוֹדְדוֹת‎)

  1. lonely
  2. alone, isolated
  3. desolate

Noun

בּוֹדֵד • (bodéd) m (plural indefinite בּוֹדְדִים‎, feminine counterpart בּוֹדְדָה‎)

  1. isolated person, single person

Verb

בּוֹדֵד • (bodéd) (pi'el construction, passive counterpart בּוֹדַד)

  1. to isolate, cause to be isolated

Conjugation
Conjugation of בּוֹדֵד (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first בּוֹדַדְתִּי‎בּוֹדַדְנוּ‎
second בּוֹדַדְתָּ‎בּוֹדַדְתְּ‎בּוֹדַדְתֶּם‎בּוֹדַדְתֶּן‎
third בּוֹדֵדבּוֹדְדָה‎בּוֹדְדוּ‎
present מְבוֹדֵד‎מְבוֹדֶדֶת‎מְבוֹדְדִים‎מְבוֹדְדוֹת‎
future first אֲבוֹדֵד‎נְבוֹדֵד‎
second תְּבוֹדֵד‎תְּבוֹדְדִי‎תְּבוֹדְדוּ‎תְּבוֹדֵדְנָה‎1
third יְבוֹדֵד‎תְּבוֹדֵד‎יְבוֹדְדוּ‎תְּבוֹדֵדְנָה‎1
imperative בּוֹדֵדבּוֹדְדִי‎בּוֹדְדוּ‎בּוֹדֵדְנָה‎1
notes
  1. Uncommon in Modern Hebrew.

Verb

בּוֹדַד • (bodád) (pu'al construction, active counterpart בּוֹדֵד)

  1. to be isolated, be set apart

Conjugation
Conjugation of בּוֹדַד (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
  • to-infinitive: —
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first בּוֹדַדְתִּי‎בּוֹדַדְנוּ‎
second בּוֹדַדְתָּ‎בּוֹדַדְתְּ‎בּוֹדַדְתֶּם‎בּוֹדַדְתֶּן‎
third בּוֹדַדבּוֹדְדָה‎בּוֹדְדוּ‎
present מְבוֹדָד‎מְבוֹדֶדֶת‎מְבוֹדָדִים‎מְבוֹדָדוֹת‎
future first אֲבוֹדַד‎נְבוֹדַד‎
second תְּבוֹדַד‎תְּבוֹדְדִי‎תְּבוֹדְדוּ‎תְּבוֹדַדְנָה‎1
third יְבוֹדַד‎תְּבוֹדַד‎יְבוֹדְדוּ‎תְּבוֹדַדְנָה‎1
imperative ————1
notes
  1. Uncommon in Modern Hebrew.

Verb

בודד \ בֻּדַּד • (budád) (pu'al construction, active counterpart בידד \ בִּדֵּד‎)

  1. to be insulated

Conjugation
Conjugation of בודד \ בֻּדַּד (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
  • to-infinitive: —
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first בודדתי \ בֻּדַּדְתִּי‎בודדנו \ בֻּדַּדְנוּ‎
second בודדת \ בֻּדַּדְתָּ‎בודדת \ בֻּדַּדְתְּ‎בודדתם \ בֻּדַּדְתֶּם‎בודדתן \ בֻּדַּדְתֶּן‎
third בודד \ בֻּדַּדבודדה \ בֻּדְּדָה‎בודדו \ בֻּדְּדוּ‎
present מבודד \ מְבֻדָּד‎מבודדת \ מְבֻדֶּדֶת‎מבודדים \ מְבֻדָּדִים‎מבודדות \ מְבֻדָּדוֹת‎
future first אבודד \ אֲבֻדַּד‎נבודד \ נְבֻדַּד‎
second תבודד \ תְּבֻדַּד‎תבודדי \ תְּבֻדְּדִי‎תבודדו \ תְּבֻדְּדוּ‎תבודדנה \ תְּבֻדַּדְנָה‎1
third יבודד \ יְבֻדַּד‎תבודד \ תְּבֻדַּד‎יבודדו \ יְבֻדְּדוּ‎תבודדנה \ תְּבֻדַּדְנָה‎1
imperative ————1
notes
  1. Uncommon in Modern Hebrew.
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.