בלם

Hebrew
Root
ב־ל־ם‎

Noun

בֶּלֶם • (bélem) m (plural indefinite בְּלָמִים‎) [pattern: קֶטֶל]

  1. (often in the plural) brake (device for slowing something down)

Verb

בָּלַם • (balám) (pa'al construction, passive participle בָּלוּם‎, passive counterpart נִבְלַם‎)

  1. to brake (slow down using a brake)

Conjugation
Conjugation of בָּלַם (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
  • to-infinitive: לבלום \ לִבְלֹם‎
  • action noun: בְּלִימָה‎
  • passive participle: בָּלוּם‎
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first בָּלַמְתִּי‎בָּלַמְנוּ‎
second בָּלַמְתָּ‎בָּלַמְתְּ‎בְּלַמְתֶּם‎1בְּלַמְתֶּן‎1
third בָּלַםבָּלְמָה‎בָּלְמוּ‎
present בּוֹלֵם‎בּוֹלֶמֶת‎בּוֹלְמִים‎בּוֹלְמוֹת‎
future first אבלום \ אֶבְלֹם‎נבלום \ נִבְלֹם‎
second תבלום \ תִּבְלֹם‎תִּבְלְמִי‎תִּבְלְמוּ‎תבלומנה \ תִּבְלֹמְנָה‎2
third יבלום \ יִבְלֹם‎תבלום \ תִּבְלֹם‎יִבְלְמוּ‎תבלומנה \ תִּבְלֹמְנָה‎2
imperative בלום \ בְּלֹם‎בִּלְמִי‎בִּלְמוּ‎בלומנה \ בְּלֹמְנָה‎2
notes
  1. Pronounced בָּלַמְתֶּם‎ and בָּלַמְתֶּן‎ in informal Modern Hebrew.
  2. Uncommon in Modern Hebrew.

Noun

בַּלָּם • (balám) m (plural indefinite בַּלָּמִים‎)

  1. (sports) defender, back
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.