דובר

Hebrew

Etymology 1
Root
ד־ב־ר‎

Verb

דובר \ דֻּבַּר • (dubár) (pu'al construction, active counterpart דיבר \ דִּבֵּר‎)

  1. to be spoken
Conjugation
Conjugation of דובר \ דֻּבַּר (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
  • to-infinitive: —
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first דוברתי \ דֻּבַּרְתִּי‎דוברנו \ דֻּבַּרְנוּ‎
second דוברת \ דֻּבַּרְתָּ‎דוברת \ דֻּבַּרְתְּ‎דוברתם \ דֻּבַּרְתֶּם‎דוברתן \ דֻּבַּרְתֶּן‎
third דובר \ דֻּבַּרדוברה \ דֻּבְּרָה‎דוברו \ דֻּבְּרוּ‎
present מדובר \ מְדֻבָּר‎מדוברת \ מְדֻבֶּרֶת‎מדוברים \ מְדֻבָּרִים‎מדוברות \ מְדֻבָּרוֹת‎
future first אדובר \ אֲדֻבַּר‎נדובר \ נְדֻבַּר‎
second תדובר \ תְּדֻבַּר‎תדוברי \ תְּדֻבְּרִי‎תדוברו \ תְּדֻבְּרוּ‎תדוברנה \ תְּדֻבַּרְנָה‎1
third ידובר \ יְדֻבַּר‎תדובר \ תְּדֻבַּר‎ידוברו \ יְדֻבְּרוּ‎תדוברנה \ תְּדֻבַּרְנָה‎1
imperative ————1
notes
  1. Uncommon in Modern Hebrew.

Noun

דּוֹבֵר • (dovér) m (plural indefinite דּוֹבְרִים‎, feminine counterpart דּוֹבֶרֶת‎)

  1. speaker (of a language)
  2. spokesman

Etymology 2

From English Dover

Proper noun

דובר • (dóver)

  1. Dover: A major port in England.
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.