הופל

Hebrew
Root
נ־פ־ל‎

Verb

הופל \ הֻפַּל • (hupál) (huf'al construction, active counterpart הִפִּיל‎)

  1. to be knocked over, made to fall, brought down
  2. to be thrown, thrown down, dropped
  3. to be thwarted, impeded, obstructed
  4. to be shot down (as of an idea or suggestion)

Conjugation
Conjugation of הופל \ הֻפַּל (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
  • to-infinitive: —
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first הופלתי \ הֻפַּלְתִּי‎הופלנו \ הֻפַּלְנוּ‎
second הופלת \ הֻפַּלְתָּ‎הופלת \ הֻפַּלְתְּ‎הופלתם \ הֻפַּלְתֶּם‎הופלתן \ הֻפַּלְתֶּן‎
third הופל \ הֻפַּלהופלה \ הֻפְּלָה‎הופלו \ הֻפְּלוּ‎
present מופל \ מֻפָּל‎מופלת \ מֻפֶּלֶת‎מופלים \ מֻפָּלִים‎מופלות \ מֻפָּלוֹת‎
future first אופל \ אֻפַּל‎נופל \ נֻפַּל‎
second תופל \ תֻּפַּל‎תופלי \ תֻּפְּלִי‎תופלו \ תֻּפְּלוּ‎תופלנה \ תֻּפַּלְנָה‎1
third יופל \ יֻפַּל‎תופל \ תֻּפַּל‎יופלו \ יֻפְּלוּ‎תופלנה \ תֻּפַּלְנָה‎1
imperative ————1
notes
  1. Uncommon in Modern Hebrew.
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.