חירש
Hebrew
| Root |
|---|
| ח־ר־שׁ (ḥ-r-š) |
Alternative forms
- חֵרֵשׁ (defective spelling)
Adjective
חירש / חֵרֵשׁ • (kherésh) (feminine חירשת \ חֵרֶשֶׁת, masculine plural חירשים \ חֵרְשִׁים, feminine plural חירשות \ חֵרְשׁוֹת)
- Deaf: unable to hear, especially as a permanent condition.
Noun
חירש / חֵרֵשׁ • (kherésh) m (plural indefinite חירשים \ חֵרְשִׁים, feminine counterpart חירשת \ חֵרֶשֶׁת)
- A (male) deaf person, a non-hearing person.
- Leviticus 19:14, with translation of the English Standard Version:
- לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל ― You shall not curse the deaf or put a stumbling block before the blind
- Babylonian Talmud, tractate תרומות (“donations”) 1:1:
- רבן שמעון בן גמליאל אומר איזהו חרש, שהיה חרש מתחילתו אבל פקח שנתחרש הוא תורם והן מקיימין על ידיו
- Leviticus 19:14, with translation of the English Standard Version:
See also
- חירשות / חֵרְשׁוּת (khershút)
- כְּבַד שְׁמִיעָה
References
- “חירש” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language
Further reading
חירש on the Hebrew Wikipedia.Wikipedia he
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.