כיתר

to-infinitive: לְכַתֵּר ‎
action noun: כיתור \ כִּתּוּר ‎

Hebrew

Root
כ־ת־ר‎

כיתר \ כִּתֵּר • (kitér) (pi'el construction)

Conjugation of כיתר \ כִּתֵּר (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לְכַתֵּר‎ action noun: כיתור \ כִּתּוּר‎
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	כיתרתי \ כִּתַּרְתִּי‎		כיתרנו \ כִּתַּרְנוּ‎
	second	כיתרת \ כִּתַּרְתָּ‎	כיתרת \ כִּתַּרְתְּ‎	כיתרתם \ כִּתַּרְתֶּם‎	כיתרתן \ כִּתַּרְתֶּן‎
	third	כיתר \ כִּתֵּר	כיתרה \ כִּתְּרָה‎	כיתרו \ כִּתְּרוּ‎
present		מְכַתֵּר‎	מְכַתֶּרֶת‎	מְכַתְּרִים‎	מְכַתְּרוֹת‎
future	first	אֲכַתֵּר‎		נְכַתֵּר‎
	second	תְּכַתֵּר‎	תְּכַתְּרִי‎	תְּכַתְּרוּ‎	תְּכַתֵּרְנָה‎¹
	third	יְכַתֵּר‎	תְּכַתֵּר‎	יְכַתְּרוּ‎	תְּכַתֵּרְנָה‎¹
imperative		כַּתֵּר‎	כַּתְּרִי‎	כַּתְּרוּ‎	כַּתֵּרְנָה‎¹
notes		Uncommon in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.