מוטט

to-infinitive: לְמוֹטֵט ‎
action noun: מִיטוּט ‎

Hebrew

Root
מ־ו־ט‎

מוֹטֵט • (motet) (pi'el construction)

Conjugation of מוֹטֵט (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לְמוֹטֵט‎ action noun: מִיטוּט‎
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	מוֹטַטְתִּי‎		מוֹטַטְנוּ‎
	second	מוֹטַטְתָּ‎	מוֹטַטְתְּ‎	מוֹטַטְתֶּם‎	מוֹטַטְתֶּן‎
	third	מוֹטֵט	מוֹטְטָה‎	מוֹטְטוּ‎
present		מְמוֹטֵט‎	מְמוֹטֶטֶת‎	מְמוֹטְטִים‎	מְמוֹטְטוֹת‎
future	first	אֲמוֹטֵט‎		נְמוֹטֵט‎
	second	תְּמוֹטֵט‎	תְּמוֹטְטִי‎	תְּמוֹטְטוּ‎	תְּמוֹטֵטְנָה‎¹
	third	יְמוֹטֵט‎	תְּמוֹטֵט‎	יְמוֹטְטוּ‎	תְּמוֹטֵטְנָה‎¹
imperative		מוֹטֵט	מוֹטְטִי‎	מוֹטְטוּ‎	מוֹטֵטְנָה‎¹
notes		Uncommon in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.