מיהר

Hebrew

Etymology

From the root מ־ה־ר‎

Verb

מיהר \ מִהֵר • (miher) (pi'el construction)

  1. to hurry
  2. (of a watch) to be fast

Conjugation
Conjugation of מיהר \ מִהֵר (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
  • to-infinitive: לְמַהֵר‎
  • action noun: מיהור \ מִהוּר‎
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first מיהרתי \ מִהַרְתִּי‎מיהרנו \ מִהַרְנוּ‎
second מיהרת \ מִהַרְתָּ‎מיהרת \ מִהַרְתְּ‎מיהרתם \ מִהַרְתֶּם‎מיהרתן \ מִהַרְתֶּן‎
third מיהר \ מִהֵרמיהרה \ מִהֲרָה‎מיהרו \ מִהֲרוּ‎
present מְמַהֵר‎מְמַהֶרֶת‎מְמַהֲרִים‎מְמַהֲרוֹת‎
future first אֲמַהֵר‎נְמַהֵר‎
second תְּמַהֵר‎תְּמַהֲרִי‎תְּמַהֲרוּ‎תְּמַהֵרְנָה‎1
third יְמַהֵר‎תְּמַהֵר‎יְמַהֲרוּ‎תְּמַהֵרְנָה‎1
imperative מַהֵר‎מַהֲרִי‎מַהֲרוּ‎מַהֵרְנָה‎1
notes
  1. Uncommon in Modern Hebrew.

Anagrams
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.