נאמן

Hebrew
Root
א־מ־ן‎

Verb

נֶאֱמַן • (ne'emán) (nif'al construction)

  1. to be true or reliable
  2. to be believed

Conjugation
Conjugation of נֶאֱמַן (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
  • to-infinitive: להיאמן \ לְהֵאָמֵן‎
  • action noun: —
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first נֶאֱמַנְתִּי‎נֶאֱמַנּוּ‎
second נֶאֱמַנְתָּ‎נֶאֱמַנְתְּ‎נֶאֱמַנְתֶּם‎נֶאֱמַנְתֶּן‎
third נֶאֱמַןנֶאֶמְנָה‎נֶאֶמְנוּ‎
present נֶאֱמָןנֶאֱמֶנֶת‎נֶאֱמָנִים‎נֶאֱמָנוֹת‎
future first איאמן \ אֵאָמֵן‎ניאמן \ נֵאָמֵן‎
second תיאמן \ תֵּאָמֵן‎תיאמני \ תֵּאָמְנִי‎תיאמנו \ תֵּאָמְנוּ‎תיאמנה \ תֵּאָמֵנָּה‎1
third ייאמן \ יֵאָמֵן‎תיאמן \ תֵּאָמֵן‎ייאמנו \ יֵאָמְנוּ‎תיאמנה \ תֵּאָמֵנָּה‎1
imperative היאמן \ הֵאָמֵן‎היאמני \ הֵאָמְנִי‎היאמנו \ הֵאָמְנוּ‎היאמנה \ הֵאָמֵנָּה‎1
notes
  1. Uncommon in Modern Hebrew.

Adjective

נֶאֱמָן • (ne'emán) (feminine נֶאֱמָנָה‎, masculine plural נֶאֱמָנִים‎, feminine plural נֶאֱמָנוֹת‎)

  1. loyal, faithful, devoted
    • יוני בלוך, הקנאה
      את יותר יפה כשאת לא נֶאֱמָנָה אלי
  2. reliable, trustworthy
    • כי אל מלך רופא נֶאֱמָן ורחמן אתה
  3. true [to something]

Derived terms

Noun

נֶאֱמָן • (ne'emán) m

  1. (law) trustee, power of attorney
  2. trusted ally
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.