נמלט

to-infinitive: להימלט \ לְהִמָּלֵט ‎
action noun: הימלטות \ הִמָּלְטוּת ‎

Hebrew

נִמְלַט • (nimlát) (nif'al construction)

Conjugation of נִמְלַט (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: להימלט \ לְהִמָּלֵט‎ action noun: הימלטות \ הִמָּלְטוּת‎
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	נִמְלַטְתִּי‎		נִמְלַטְנוּ‎
	second	נִמְלַטְתָּ‎	נִמְלַטְתְּ‎	נִמְלַטְתֶּם‎	נִמְלַטְתֶּן‎
	third	נִמְלַט	נִמְלְטָה‎	נִמְלְטוּ‎
present		נִמְלָט	נִמְלֶטֶת‎	נִמְלָטִים‎	נִמְלָטוֹת‎
future	first	אֶמָּלֵט‎		נימלט \ נִמָּלֵט‎
	second	תימלט \ תִּמָּלֵט‎	תימלטי \ תִּמָּלְטִי‎	תימלטו \ תִּמָּלְטוּ‎	תימלטנה \ תִּמָּלֵטְנָה‎¹
	third	יימלט \ יִמָּלֵט‎	תימלט \ תִּמָּלֵט‎	יימלטו \ יִמָּלְטוּ‎	תימלטנה \ תִּמָּלֵטְנָה‎¹
imperative		הימלט \ הִמָּלֵט‎	הימלטי \ הִמָּלְטִי‎	הימלטו \ הִמָּלְטוּ‎	הימלטנה \ הִמָּלֵטְנָה‎¹
notes		Uncommon in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.