נשאר

Hebrew

Etymology
Root
שׁ־א־ר‎

From the root שׁ־א־ר‎

Verb

נִשְׁאַר • (nish'ár) (nif'al construction)

  1. (intransitive) to stay, to remain, to be left

Conjugation
Conjugation of נִשְׁאַר (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
  • to-infinitive: להישאר \ לְהִשָּׁאֵר‎
  • action noun: הישארות \ הִשָּׁאֲרוּת‎
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first נִשְׁאַרְתִּי‎נִשְׁאַרְנוּ‎
second נִשְׁאַרְתָּ‎נִשְׁאַרְתְּ‎נִשְׁאַרְתֶּם‎נִשְׁאַרְתֶּן‎
third נִשְׁאַרנִשְׁאֲרָה‎נִשְׁאֲרוּ‎
present נִשְׁאָרנִשְׁאֶרֶת‎נִשְׁאָרִים‎נִשְׁאָרוֹת‎
future first אֶשָּׁאֵר‎נישאר \ נִשָּׁאֵר‎
second תישאר \ תִּשָּׁאֵר‎תישארי \ תִּשָּׁאֲרִי‎תישארו \ תִּשָּׁאֲרוּ‎תישארנה \ תִּשָּׁאֵרְנָה‎1
third יישאר \ יִשָּׁאֵר‎תישאר \ תִּשָּׁאֵר‎יישארו \ יִשָּׁאֲרוּ‎תישארנה \ תִּשָּׁאֵרְנָה‎1
imperative הישאר \ הִשָּׁאֵר‎הישארי \ הִשָּׁאֲרִי‎הישארו \ הִשָּׁאֲרוּ‎הישארנה \ הִשָּׁאֵרְנָה‎1
notes
  1. Uncommon in Modern Hebrew.

Anagrams
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.