שוטט

to-infinitive: לְשׁוֹטֵט ‎
action noun: שִׁיטוּט ‎

Hebrew

Root
שׁ־ו־ט‎

שׁוֹטֵט • (shotet) (pi'el construction)

Conjugation of שׁוֹטֵט (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לְשׁוֹטֵט‎ action noun: שִׁיטוּט‎
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	שׁוֹטַטְתִּי‎		שׁוֹטַטְנוּ‎
	second	שׁוֹטַטְתָּ‎	שׁוֹטַטְתְּ‎	שׁוֹטַטְתֶּם‎	שׁוֹטַטְתֶּן‎
	third	שׁוֹטֵט	שׁוֹטְטָה‎	שׁוֹטְטוּ‎
present		מְשׁוֹטֵט‎	מְשׁוֹטֶטֶת‎	מְשׁוֹטְטִים‎	מְשׁוֹטְטוֹת‎
future	first	אֲשׁוֹטֵט‎		נְשׁוֹטֵט‎
	second	תְּשׁוֹטֵט‎	תְּשׁוֹטְטִי‎	תְּשׁוֹטְטוּ‎	תְּשׁוֹטֵטְנָה‎¹
	third	יְשׁוֹטֵט‎	תְּשׁוֹטֵט‎	יְשׁוֹטְטוּ‎	תְּשׁוֹטֵטְנָה‎¹
imperative		שׁוֹטֵט	שׁוֹטְטִי‎	שׁוֹטְטוּ‎	שׁוֹטֵטְנָה‎¹
notes		Uncommon in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.