אישר
Hebrew
| Root |
|---|
| א־שׁ־ר (ʾ-š-r) |
Verb
אישר / אִשֵּׁר • ('ishér) (pi'el construction, passive counterpart אושר \ אֻשַּׁר)
Conjugation
Conjugation of אישר / אִשֵּׁר (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
| ||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | אישרתי / אִשַּׁרְתִּי | אישרנו / אִשַּׁרְנוּ | ||
| second | אישרת / אִשַּׁרְתָּ | אישרת / אִשַּׁרְתְּ | אישרתם / אִשַּׁרְתֶּם | אישרתן / אִשַּׁרְתֶּן | |
| third | אישר / אִשֵּׁר | אישרה / אִשְּׁרָה | אישרו / אִשְּׁרוּ | ||
| present | מְאַשֵּׁר | מְאַשֶּׁרֶת | מְאַשְּׁרִים | מְאַשְּׁרוֹת | |
| future | first | אֲאַשֵּׁר | נְאַשֵּׁר | ||
| second | תְּאַשֵּׁר | תְּאַשְּׁרִי | תְּאַשְּׁרוּ | תְּאַשֵּׁרְנָה1 | |
| third | יְאַשֵּׁר | תְּאַשֵּׁר | יְאַשְּׁרוּ | תְּאַשֵּׁרְנָה1 | |
| imperative | אַשֵּׁר | אַשְּׁרִי | אַשְּׁרוּ | אַשֵּׁרְנָה1 | |
| notes |
| ||||
Related terms
- אִשְׁרֵר ('ishrér)
Anagrams
- ראשי
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.