הוריש
Hebrew
| Root |
|---|
| י־ר־שׁ |
Verb
הוֹרִישׁ • (horish) (hif'il construction)
Conjugation
Conjugation of הוֹרִישׁ (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
| ||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | הוֹרַשְׁתִּי | הוֹרַשְׁנוּ | ||
| second | הוֹרַשְׁתָּ | הוֹרַשְׁתְּ | הוֹרַשְׁתֶּם | הוֹרַשְׁתֶּן | |
| third | הוֹרִישׁ | הוֹרִישָׁה | הוֹרִישׁוּ | ||
| present | מוֹרִישׁ | מוֹרִישָׁה | מוֹרִישִׁים | מוֹרִישׁוֹת | |
| future | first | אוֹרִישׁ | נוֹרִישׁ | ||
| second | תּוֹרִישׁ | תּוֹרִישִׁי | תּוֹרִישׁוּ | תּוֹרֵשְׁנָה1 | |
| third | יוֹרִישׁ | תּוֹרִישׁ | יוֹרִישׁוּ | תּוֹרֵשְׁנָה1 | |
| imperative | הוֹרֵשׁ | הוֹרִישִׁי | הוֹרִישׁוּ | הוֹרֵשְׁנָה1 | |
| notes |
| ||||
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.