קודש

Hebrew
Root
ק־ד־שׁ‎ (q-d-š)

Etymology

From Proto-Semitic *q-d-š (“holy, sacred”), see also Arabic ق د س‎ (q d s, “untouched, free, holy”).[1] More at Q-D-Š.

Verb

קודש / קֻדַּשׁ • (kudash) (pu'al construction, active counterpart קידש \ קִדֵּשׁ‎)

  1. to be sanctified

Conjugation
Conjugation of קודש / קֻדַּשׁ (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
  • to-infinitive: —
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first קודשתי / קֻדַּשְׁתִּי‎קודשנו / קֻדַּשְׁנוּ‎
second קודשת / קֻדַּשְׁתָּ‎קודשת / קֻדַּשְׁתְּ‎קודשתם / קֻדַּשְׁתֶּם‎קודשתן / קֻדַּשְׁתֶּן‎
third קודש / קֻדַּשׁקודשה / קֻדְּשָׁה‎קודשו / קֻדְּשׁוּ‎
present מקודש / מְקֻדָּשׁ‎מקודשת / מְקֻדֶּשֶׁת‎מקודשים / מְקֻדָּשִׁים‎מקודשות / מְקֻדָּשׁוֹת‎
future first אקודש / אֲקֻדַּשׁ‎נקודש / נְקֻדַּשׁ‎
second תקודש / תְּקֻדַּשׁ‎תקודשי / תְּקֻדְּשִׁי‎תקודשו / תְּקֻדְּשׁוּ‎תקודשנה / תְּקֻדַּשְׁנָה‎1
third יקודש / יְקֻדַּשׁ‎תקודש / תְּקֻדַּשׁ‎יקודשו / יְקֻדְּשׁוּ‎תקודשנה / תְּקֻדַּשְׁנָה‎1
imperative ————1
notes
  1. Rare in Modern Hebrew.

Noun

קודש / קֹדֶשׁ • (kodesh) m [pattern: קֹטֶל]

  1. sanctity, holiness

Declension
Declension of קודש / קֹדֶשׁ
NumberIsolated formsWith possessive pronouns
StateFormPersonsingularplural
m.f.m.f.
singularindefinite קודש / קֹדֶשׁ first קודשי / קָדְשִׁי‎קודשנו / קָדְשֵׁנוּ‎
definite הקודש / הַקֹּדֶשׁ‎ second קודשך / קָדְשְׁךָ‎קודשך / קָדְשֵׁךְ‎קודשכם / קָדְשְׁכֶם‎קודשכן / קָדְשְׁכֶן‎
construct קודש־ / קֹדֶשׁ־ third קודשו / קָדְשׁוֹ‎קודשה / קָדְשָׁהּ‎קודשם / קָדְשָׁם‎קודשן / קָדְשָׁן‎

Derived terms

References
  1. van der Toorn, K.; Becking, Bob; van der Horst, Pieter Willem (1999), Dictionary of Deities and Demons in the Bible, Wm. B. Eerdmans Publishing
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.