הטביע

to-infinitive: לְהַטְבִּיעַ ‎
action noun: הַטְבָּעָה ‎

Hebrew

Root
ט־ב־ע‎

הִטְבִּיעַ • (hitbía') (hif'il construction)

Conjugation of הִטְבִּיעַ (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לְהַטְבִּיעַ‎ action noun: הַטְבָּעָה‎
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	הִטְבַּעְתִּי‎		הִטְבַּעְנוּ‎
	second	הִטְבַּעְתָּ‎	הִטְבַּעְתְּ‎	הִטְבַּעְתֶּם‎	הִטְבַּעְתֶּן‎
	third	הִטְבִּיעַ	הִטְבִּיעָה‎	הִטְבִּיעוּ‎
present		מַטְבִּיעַ‎	מַטְבִּיעָה‎	מַטְבִּיעִים‎	מַטְבִּיעוֹת‎
future	first	אַטְבִּיעַ‎		נַטְבִּיעַ‎
	second	תַּטְבִּיעַ‎	תַּטְבִּיעִי‎	תַּטְבִּיעוּ‎	תַּטְבַּעְנָה‎¹
	third	יַטְבִּיעַ‎	תַּטְבִּיעַ‎	יַטְבִּיעוּ‎	תַּטְבַּעְנָה‎¹
imperative		הַטְבֵּעַ‎	הַטְבִּיעִי‎	הַטְבִּיעוּ‎	הַטְבַּעְנָה‎¹
notes		Uncommon in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.