טולטל
Hebrew
| Root |
|---|
| ט־ל־ט־ל |
Verb
טולטל \ טֻלְטַל • (tultál) (pu'al construction, active counterpart טילטל \ טִלְטֵל)
- to be moved (an object), to be transferred, to be flung, to be thrown, to be shaken
Conjugation
Conjugation of טולטל \ טֻלְטַל (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
| ||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | טולטלתי \ טֻלְטַלְתִּי | טולטלנו \ טֻלְטַלְנוּ | ||
| second | טולטלת \ טֻלְטַלְתָּ | טולטלת \ טֻלְטַלְתְּ | טולטלתם \ טֻלְטַלְתֶּם | טולטלתן \ טֻלְטַלְתֶּן | |
| third | טולטל \ טֻלְטַל | טולטלה \ טֻלְטְלָה | טולטלו \ טֻלְטְלוּ | ||
| present | מטולטל \ מְטֻלְטָל | מטולטלת \ מְטֻלְטֶלֶת | מטולטלים \ מְטֻלְטָלִים | מטולטלות \ מְטֻלְטָלוֹת | |
| future | first | אטולטל \ אֲטֻלְטַל | נטולטל \ נְטֻלְטַל | ||
| second | תטולטל \ תְּטֻלְטַל | תטולטלי \ תְּטֻלְטְלִי | תטולטלו \ תְּטֻלְטְלוּ | תטולטלנה \ תְּטֻלְטַלְנָה1 | |
| third | יטולטל \ יְטֻלְטַל | תטולטל \ תְּטֻלְטַל | יטולטלו \ יְטֻלְטְלוּ | תטולטלנה \ תְּטֻלְטַלְנָה1 | |
| imperative | — | — | — | —1 | |
| notes |
| ||||
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.