עבר

Aramaic

Verb

עבר • (ʿāḇar)

  1. to pass over, to cross over

Hebrew

Etymology
Root
ע־ב־ר‎ (ʿ-b-r)

Cognate to Arabic عَبَرَ‎ (ʕabara).

Verb

עָבַר • (avár) (pa'al construction)

  1. To pass, to cross.
  2. (intransitive) (of time) to pass
    • 2008, Aya Korem, אוטוביוגרפיה:
      ‏עברו שלושה שבועות ושלחתי מכתב כדי שאמא תדע מה קרה‎
      (please add an English translation of this quote)
    • 2008, Aya Korem, מה יהיה איתי, אמא:
      ‏האחיזה מתרופפת בכל יום שעובר‎‎
      (please add an English translation of this quote)
  3. (transitive) to spend, to pass (of time)
    • 2011, נתן גושן, לילות:
      ‏לילות עברתי בלעדייך‎
      (please add an English translation of this quote)
  4. To pass, to not fail a test.
    ‏הצלחתי לעבור את המבחן כי למדתי.‎‎ ― hitslákhti la'avór ét hamivkhán kí lamád'ti ― I managed to pass the test because I studied
  5. To move (e.g. change residence).
    ‏הם עברו לעיר שגרתי בה.‎‎ ― hém av'rú la'ír shegárti báh. ― They moved to the city I lived in.
    ‏לא רוצים לעבור לשעון קיץ במדינות רבות.‎‎ ― lo rotsím la'avór l'sha'ón káyits b'm'dinót rabót. ― People do not want to change (lit. move) to summer time in many countries.
  6. To undergo, experience, be subjected to.
    ‏אני עובר ניתוח ביום שני.‎‎ ― aní ovér nitúakh b'yóm sheiní. ― I'm having surgery on Monday.
    ‏היא עברה תקיפה מינית.‎‎ ― hi av'rá t'kifá minít. ― She was sexually assaulted.

Conjugation
Conjugation of עָבַר (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
  • to-infinitive: לעבור / לַעֲבֹר‎
  • action noun: —
  • passive participle: —
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first עָבַרְתִּי‎עָבַרְנוּ‎
second עָבַרְתָּ‎עָבַרְתְּ‎עֲבַרְתֶּם‎1עֲבַרְתֶּן‎1
third עָבַרעָבְרָה‎עָבְרוּ‎
present עוֹבֵר‎עוֹבֶרֶת‎עוֹבְרִים‎עוֹבְרוֹת‎
future first אעבור / אֶעֱבֹר‎נעבור / נַעֲבֹר‎
second תעבור / תַּעֲבֹר‎תַּעַבְרִי‎תַּעַבְרוּ‎תעבורנה / תַּעֲבֹרְנָה‎2
third יעבור / יַעֲבֹר‎תעבור / תַּעֲבֹר‎יַעַבְרוּ‎תעבורנה / תַּעֲבֹרְנָה‎2
imperative עבור / עֲבֹר‎עִבְרִי‎עִבְרוּ‎עבורנה / עֲבֹרְנָה‎2
notes
  1. Pronounced עָבַרְתֶּם‎ and עָבַרְתֶּן‎ in informal Modern Hebrew.
  2. Rare in Modern Hebrew.

Noun

עָבָר • (avár) m (no plural forms, singular construct עֲבַר־) [pattern: קָטָל]

  1. The past.

Noun

עֵבֶר • ('éver) m [pattern: קֵטֶל]

  1. side, direction, way
  2. (Biblical Hebrew, usually in the construct state and with a preposition) the other side [of], the region beyond or across from
    • Deuteronomy 1:1, with translation of the Jewish Publication Society:
      ‏אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן‎
      'éle had'varím 'ashér dibér moshé 'el-kol-yisra'él b'éver hayardén
      ʾḗlle haddəḇārīm ʾăšer dibbēr mōše ʾel-kol-yiśrāʾēl bəʿḗḇer hayyardēn
      These are the words which Moses spoke unto all Israel beyond the Jordan

Derived terms

Noun

עֻבָּר • ('ubar) m

  1. embryo, pre-nate.

Verb

עִבֵּר • (ʿibēr/'iber) (pi'el construction)

  1. defective spelling of עיבר‎

Proper noun

עֵבֶר • ('éver) m [pattern: קֵטֶל]

  1. Eber

Derived terms

Further reading

Anagrams
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.