הודו

From Old Persian 𐏃𐎡𐎯𐎢𐏁 (h-i-du-u-š /hiⁿdūš/), from Proto-Iranian *hínduš, from Proto-Indo-Iranian *síndʰuš (“river”) or from Sanskrit सिन्धु (sindhu, “a river, stream”).

• (Biblical Hebrew) IPA^(key): /ˈhoːd.duː/
• (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /ˈho.du/

הודו / הֹדּוּ • (hódu) f

1. India: the Indian subcontinent, or the country that occupies it.
   • Esther 1:1, with translation of the Jewish Publication Society:

     ‏וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד־כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה׃‎‎

     vay'hí biméi 'akhashverósh hú 'akhashverósh hamolékh mehódu v'ad-kúsh shéva' v'esrím ume'á m'diná.
     wayəhī bīmē ʾăḥašwērōš hū ʾăḥašwērōš hammōlēḵ mēhṓddū wəʿaḏ-kūš šéḇaʿ wəʿeśrīm ūmēʾā məḏīnā.

     Now it came to pass in the days of Ahasuerus – this is Ahasuerus who reigned, from India even unto Ethiopia, over a hundred and twenty-seven provinces...

From the above; elliptical for תרנגול הודו / תַּרְנְגוֹל הֹדּוּ‎ (tarn'gól hódu, literally “India fowl”).

• (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /ˈhodu/

הודו / הֹדּוּ • (hódu) m

1. a turkey (a bird of either of the species Meleagris gallopavo, Meleagris ocellata)
2. turkey (the meat of such a bird)
   • 2015, Michal Shalev, תמות, אהובי [Die, My Love], Zikit Publishing House, translation of Matate, amor by Ariana Harwicz, →ISBN, page 15:

     ‏הזיכרון האחרון שיש לי מההיריון הוא מחג המולד, עם כל המשפחה של בעלי שבאה מכפרים נידחים עוד יותר מהכפר הזה. הבטן התהפכה לי, התינוק שלי זז במהירות לא רגילה, כולם החזיקו אצבעות שלא יצטרכו לצאת בריצה למחלקת היולדות ויוכלו לגמור לאכול את ההודו במילוי תפוחים.‎‎

     The last memory I have from my pregnancy is from Christmas, with my husband’s whole family who came from villages more remote than this village. My belly turned over, my baby moved with abnormal speed, everyone held their fingers who did not need to leave hurriedly from the maternity ward to be able to finish eating the turkey stuffed with apples.

• (Biblical Hebrew) IPA^(key): /hoːˈðuː/
• (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /hoˈdu/

הוֹדוּ • (hodú)

1. Masculine plural imperative of הוֹדָה‎ (hodá)
   • Psalms 118:1, with translation of the Jewish Publication Society:

     ‏הוֹדוּ לַיהוָה כִּי־טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃‎‎

     hodú laYHVH ki-tóv kí l'olám khasdó.
     hōḏū laYHWH kī-ṭōḇ kī ləʿōlām ḥasdō.

     ‘O give thanks unto the Lord, for He is good, for His mercy endureth for ever.’